עברית » קוראנית | ‫18 [שמונה עשרה]‬ | ‫ניקוי הבית‬

18 [열여덟] 집 청소

18 [yeol-yeodeolb] jib cheongso

‫היום יום שבת.‬	오늘은 토요일이에요.; oneul-eun toyoil-ieyo.
‫היום יש לנו זמן.‬	우리는 오늘 시간이 있어요.; ulineun oneul sigan-i iss-eoyo.
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬	우리는 오늘 아파트를 청소하고 있어요.; ulineun oneul apateuleul cheongsohago iss-eoyo.
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬	저는 화장실을 청소하고 있어요.; jeoneun hwajangsil-eul cheongsohago iss-eoyo.
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬	제 남편은 세차하고 있어요.; je nampyeon-eun sechahago iss-eoyo.
‫הילדים מנקים את האופניים.‬	아이들은 자전거를 닦고 있어요.; aideul-eun jajeongeoleul dakkgo iss-eoyo.
‫סבתא משקה את הפרחים.‬	할머니는 꽃에 물을 주고 계세요.; halmeonineun kkoch-e mul-eul jugo gyeseyo.
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬	아이들은 아이들의 방을 치우고 있어요.; aideul-eun aideul-ui bang-eul chiugo iss-eoyo.
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬	제 남편은 자기의 책상을 정리하고 있어요.; je nampyeon-eun jagiui chaegsang-eul jeonglihago iss-eoyo.
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬	저는 빨래를 세탁기에 넣고 있어요.; jeoneun ppallaeleul setaggie neohgo iss-eoyo.
‫אני תולה את הכביסה.‬	저는 빨래를 널고 있어요.; jeoneun ppallaeleul neolgo iss-eoyo.
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬	저는 다림질을 하고 있어요.; jeoneun dalimjil-eul hago iss-eoyo.
‫החלונות מלוכלכים.‬	창문들이 더러워요.; changmundeul-i deoleowoyo.
‫הרצפה מלוכלכת.‬	바닥이 더러워요.; badag-i deoleowoyo.
‫הכלים מלוכלכים.‬	그릇들이 더러워요.; geuleusdeul-i deoleowoyo.
‫מי מנקה את החלונות‬?	누가 창문을 닦아요?; nuga changmun-eul dakk-ayo?
‫מי שואב אבק‬?	누가 청소기를 돌려요?; nuga cheongsogileul dollyeoyo?
‫מי שוטף את הכלים‬?	누가 설거지를 해요?; nuga seolgeojileul haeyo?

‫שפת אם? שפת אב!‬

‫ממי למדת את השפה בתור ילד?‬ ‫בוודאי תגיד עכשיו: מאימא!‬ ‫כך חושבים רוב האנשים בעולם.‬ ‫המונח ‘שפת אם’ קיים כמעט בכל העמים.‬ ‫גם אנגלים וגם סינים מכירים אותו.‬ ‫אולי זה כי האם מבלה יותר זמן עם הילדים.‬ ‫אבל מחקרים חדשים מגיעים לתוצאות אחרות.‬ ‫הם מראים שהשפה שלנו היא בעיקר שפת האבא שלנו.‬ ‫חוקרים בדקו חומר גנטי ושפות של שבטים מעורבים.‬ ‫בשבטים אלה ההורים באים מתרבויות שונות.‬ ‫השבטים האלה נוצרו לפני אלפי שנים.‬ ‫הגירות גדולות היו הסיבה להיווצרותן.‬ ‫החומר הגנטי של השבטים המעורבים האולה נותח.‬ ‫אחר כך הוא הושווה עם שפת השבט.‬ ‫רוב השבטים מדברים את שפת אבותיהם הזכרים.‬ ‫זאת אומרת, שפת הארץ היא זו השייכת לכרומוזום Y .‬ ‫אזי גברים הביאו את שפתם לארצות זרות.‬ ‫והנשים שם לקחו לעצמם את שפת הגברים.‬ ‫אבל גם היום יש השפעה גדולה לשפת האב על השפה שלנו.‬ ‫תינוקות מכוונים את למידת השפה שלהם לשפת אביהם.‬ ‫אבות מדברים הרבה פחות עם הילדים שלהם.‬ ‫מבנה המשפט הגברי גם פשוט יותר מזה הנשי.‬ ‫כך מתאימה שפת האב יותר מזו של האם לתינוקות.‬ ‫היא לא מעמיסה עליהם וכך קל יותר ללמוד אותה.‬ ‫לכן מחקים ילדים את האב יותר מהאם כשהם מדברים.‬ ‫אבל אחר כך מעצב אוצר המילים של האם את שפתו של הילד.‬ ‫כך משפיעים גם האם וגם האב על שפתנו.‬ ‫כך שצריך לקרוא לזה שפת הורים!‬